הנה זה בא, מוכנים? על בקר הסימנטל: מאיפה הוא בא, מה מיוחד בו, ואיזה דבר מוזר היו צריכים לעשות לו כדי שיצליח לחיות בארה"ב?

לפני הרבה הרבה שנים בכפר רחוק חי לו בוקר צעיר... טוב, לא לפני כל כך הרבה שנים, וזה היה ממש כאן בשרונה, והבוקר הצעיר הוא אני. חייתי בדעה שסימנטל איז דה ריל שיט!

מכל גילגולי הגזעים שעברו במדינת ישראל, תמיד האמנתי שסימנטל הוא גזע הבקר האולטימטיבי (עד שהגיע הוואגיו וסובב לי כמה ברגים בקופסא). אבל עדיין אני חושב שסימנטל זאת אחלה פרה.

למה הסימנטל מתאים כל כך לישראל?

לסימנטל יש הרבה יתרונות ברורים, כך שקל היה להבין ולקבוע שהוא גזע הבקר הכי טוב לגידול במרעה הישראלי. תנאי השטח לא הכי קלים: לרוב השטחים שהמדינה הקצתה לרעייה הם שטחים שאי אפשר להשתמש בהם לשום דבר אחר, והם מכוסי בולדרים, צוקים, שטחי אש, וואדיות ושיחים קוצניים.

על מזג האוויר אני לא צריך להרחיב הרבה, חוץ מלהזכיר שבקר לא מחבב חום, בלשון המעטה. בשביל להתמודד עם ה"קייטנה" הזאת צריך חיות קשוחות עם שלד טוב ושרירי, שיכולות להתנועע בין האבנים והקוצים, ולהחזיק גם בחום, גם בקור, בוץ ואפילו שלג.

על כל הכיף הזה נוסיף את הבעיה הייחודית שלנו: קדחת הקרציות, שהצליחה לשבור לא מעט פרות שהגיעו לביקור בארץ הקודש. אז הסתבר שלפרות האירופאיות עם הציורים על חפיסות השוקולד לא היה אכפת מכל האיומים האלו, והן קיבלו את הכל בברכה.

מה מייחד את הסימנטל?

הסימנטל הן פרות בינוניות, ואולי זה סוד הקסם וההצלחה שלהן. לא הכי גדולות, לא הכי קטנות. לא מייצרות המון חלב, אבל יש עטין טוב, ויש כאלו שמשמשות לייצור חלב בארצות מסוימות.

יש להן מזג טוב: לא פרות מצ'וגעות שהופכות לפסיכופטיות כשמתקרבים אליהן, אבל גם לא פראיריות לגמרי. נראה אתכם מסמנים להן עגל בלי לקבל לרוץ 100 מטר ב-8 שניות מדי פעם. בקיצור, באמצע, ואת זה אנחנו אוהבים.

בגרות מינית ממוצעת, עלייה במשקל ממוצעת, פוריות מעולה וטעם נפלא.

קצת היסטוריה

הסימנטל, הידועות גם בשם Fleckvieh (מנוקד או צבעוני), הגיעו במקור משוויץ. אלו פרות משולבות, שבעבר שימשו למספר תפקידים במקביל: נתנו חלב, סחבו מחרשה או עגלה לשוק, ולפעמים גם נשארו בשוק. סוג של טנדר שמשמש לעבודה כל השבוע, בסוף השבוע לוקחים אותו לטיול עם המשפחה, ובסוף שמים אותו על המנגל.

העדויות על תחילת הגזע הולכות אחורה עד ימי הביניים, בימים שהסתובבו באירופה לורדים ואבירים בין טירות וארמונות. זהו כנראה גזע הבקר העתיק ביותר שקיים. המקור הוא שילוב של כמה גזעים גרמניים שאוחדו בעמק סים בשוויץ. (פירוש התוספת "טל" הוא "עמק". עברתי שם פעם ברכבת וזה נראה פשוט כמו גן עדן.)

בעולם הסימנטל מאוד פופולריות, ומדובר בגזע השני בגודלו בעולם עם בין 40 ל-60 מיליון פרטים, רובם באירופה.

הסימנטל בישראל

בשנת 1963 הגיעו שלושת הפרים הראשונים מגזע הסימנטל, שנקנו בבוואריה על ידי משרד החקלאות, ישירות לחוות ניסיונות בצפון ישראל. אפשר לומר שטיפוח הסימנטל היה פריצת דרך בעדר הישראלי, שלא התרומם עם הגזעים המקומיים והגזעים הקודמים שיובאו מטורקיה ויוגוסלביה.

משלחות נוספות נשלחו לגרמניה בשנים שלאחר מכן, ובכל משלוח יובאו בספינות מסע עשרות פרות שנבחרו בקפידה. כל משלחת הורכבה מוטרינר, מדריך בקר מטעם משרד החקלאות ובוקר מאחד המשקים.

יחיעם אלטשולר, מגדל בקר ותיק ומוערך שהיה בין הראשונים לגדל את גזע הסימנטל, מספר שהבקר הגיע לקרנטינות בארץ ומשם למכרז, שבו חולקו הפרים והפרות בין המשקים: חלקם בהגרלה, וחלק עברו למשקי הטיפוח שקיבלו עדיפות לצורך המשך קיום הגזע בארץ.

בתחילה הפרים שהגיעו היו "מטורפים" והנקבות "אהבלות" לגמרי. היו מספר בעיות עטין שעם הזמן נפתרו, ובעיות המזג התמתנו.

היו גם ניסיונות יבוא עגלים במטוס תובלה, אך ללא הצלחה. העגלים הצעירים לא התאקלמו ורובם לא הגיעו לבגרות. היבוא נפסק עם הופעת מחלת "הפרה המשוגעת" באמצע שנות השמונים, ומאז הגיעו רק זרעות זכרים קפואות, ובהן זכרים מפורסמים כמו אקסליבר, גיגאנט ואקסודוס, שכמעט בכל עדר בישראל יש זכר גנטי שלהם.

כיום פועלים כמה משקים שמטפחים בקר סימנטל הנמכר במכרזים בנווה יער. הרוב המוחלט של בקר הבשר במרעה הישראלי הוא מגזע הסימנטל, אך לרוב מעורבב עם גזעים נוספים לצורך חיזוק והשבחה.

הסיפור האמריקאי

סימנטליות ראשונות הגיעו לארץ האפשרויות במאה ה-19 על גבי ספינות סוחרים, אך נכחדו במהרה. רק בשנת 1960, קצת לפנינו, הגיעו משלוחים מסודרים שהצליחו להתפתח ולייצר טיפוח עדר רציני.

הייתה בעיה קשה אחת: הצבע של הפרות לא היה נכון. עם שגשוגו של גזע האנגוס, הקאובויים האמריקאים התרגלו לבקר שחור וחסר קרניים. בתנאים של שלג כבד קשה למצוא עגלים בשטח, והבקר עלול לקבל כוויות קור. בקר חום עם כתמים לבנים לא התקבל בחיבוקים ונשיקות, ועבודת מיתוג מחדש הייתה הכרחית.

בעזרת טיפוח מחדש והכלאות, החלו האמריקאים להשחיר את פרוות הפרות ולהעלים את גן הקרניים. ברגע שזה קרה, הפרות התקבלו בברכה.

לסיכום

גזע הסימנטל הוא אחד הטובים והאהובים עליי באופן אישי. עם עובדות אי אפשר להתווכח, והתוצאות בשטח תמיד טובות. כמובן שישתפרו עם השנים.

מוזמנים לשאול שאלות, או סתם לרשום בתגובות שם של חיה אהובה כדי להוכיח שקראתם עד הסוף 🙃

איתי נוי, מגדל בקר.

תודה מיוחדת לרחלי גבריאלי וליחיעם אלטשולר על העזרה ואיסוף המידע.