חזה אווז, או חזה מולארד, אלה מוצרים מנצחים מבחינתי.
זמן הכנה מינימלי, זמן עישון/ריוורס מינימלי, קפוא/מופשר הכל הולך! מהסיבה הזו אני אוכל חזה אווז פעם בשבוע בשבוע רע, ולפעמים אפילו 3 פעמים בשבוע, אם אין כלום במקרר.

בין מנה למנה, אני מנסה לרענן את התבלון/טיפול כדי ליצור עניין בפה ובצלחת. לא מזמן עליתי על נוסחה שממש אהבתי, ובין לבין גם כל מי שטעם אהב, משתף אתכם במתכון קליל ומנצח מבחינתי.

רכיבים
3 חזות אווז
קפה משלוש קפסולת
סירופ מייפל, בכמות של הקפה
כף קקאו 22%
כפית צ׳ילי גרוס
חצי כפית קינמון
חצי כפית אגוז מוסקט

החריפות העדינה של החלפיניו, והארומות שלו, הופכות אותו אידיאלי לחמוצים.
פעלתי לפי המתכונים הרגילים של ירקות חמוצים שאפשר למצוא בחיפוש בקבוצת הפייסבוק, ושיניתי רק את התיבול בין הצנצנות.

חמוצים – Pickled Jalapeno בסו-ויד בשלושה טעמים.
בצנצנת הגדולה, 50% חומץ, 50% מים. 3 כפיות סוכר ושלוש כפיות מלח (לצנצנת של ליטר) כמה שיני שום ועלה דפנה.
בצנצנת הכתומה (צנצנת של 250 מ״ל) 50% חומץ 50% מים וכפית של תערובת קארי להחמצה של חוות התבלינים בבית לחם הגלילית.
בצנצנת השלישית הלכתי על טעם הפלפלים ניטרלי. רק כפית מלח ותערובת שהיא יותר מים מחומץ, אבל לא
הרבה יותר מ-50%.
שלושתן נכנסו לסו-ויד ל60/2.5
הצנצת עם הקארי מאוד מורכבת מבחינת הטעמים. הצנצנת עם הסוכר מעדנת את החלפיניו והנטורל באמת בועטת.

האחרים בר ואורי קופר מגדלים פלפלי חלפיניו מקסיקנים נפלאים בבקעת הירדן.
למי שעוד לא יצא להכיר, החלפיניו הוא פלפל מתון יחסית בחריפות, נע בין 2,500 – 8000 יחידות Scoville. הוא עשיר בארומות ויכול לללות בשר, גבינות, דגים וירקות.
המקסיקנים מכינים ממנו בעיקר חמוצי חלפיניו, ובאמצעות ייבוש ועישון הופכים אותו לצ'יפוטלה.
המתכון הראשון שלי עם חלפיניו היה לנסות ולשחזר את הטעמים של הצ'יפוטלה.

מי לא מתגעגע לנקניקיות של פעם?? אותן הנקניקיות הנוסטלגיות שהיינו אוכלים בתור ילדים עם צלחת פסטה ענקית, מגולגלות בתוך בצק עלים (משה בתיבה), או בתוך בלחמנייה עם קטשופ חרדל וכרוב כבוש באמצע הלילה אחרי יציאה רווית אלכוהול, אלו הן נקניקיות אמולסיה בשמן הקולינרי ..  אני קורא להן נקניקיות ילדות של פעם. אני אסביר ואלמד אתכם איך להגיע בדיוק לאותו הטעם והמרקם של הנקניקיות האהובות, רק לא מתועשות ומעובדות, נקניקיות אמולסיה הום מייד בריאות ועם טעם עשיר. 

נקניקיות אמולסיה הן נקניקיות מבושלות כשהמסה שלהן מעובדת עד לקבלת מרקם משחתי, "הוט דוג, ווינר, פרנקפורטר, בנגרס, מורטדלה", אלו דוגמאות לנקניקיות אמולסיה, המדע מאחורי אמולסיה הוא שהשומן, מים והבשר יקשרו לתערובת משחתית בלתי נפרדת.

בשבוע הכי קר בשנה שחזרתי מתכון שהכנתי לאחרונה לפני 20 שנה בערך, מתכון שמשלב בשר, ירקות והמון רוטב למנה מחממת ומפנקת.

המתכון הצרפתי המקורי כולל המון שלבים. כל מרכיב במתכון מקבל זמן בישול אחר בציר רותח, כשהמטרה היא להגיע למידת עשייה מדוייקת. כיום, בזכות הסו ויד, ניתן להכין מתכון מוצלח יותר בהרבה (מאד) פחות עבודה. עישון קצר בתחילת התהליך מוסיף עוד שכבה של טעם.

תקציר המתכון – נסווד בשר לבישול ארוך עד שיתרכך (65*33 כאן), נסווד גזר ובצלצלים לריכוך (85*1). נכין רביכה מחמאה מומסת לתוכה נערבב קמח ותבלינים, כשנקבל עיסה אחידה נוסיף ציר בקר ונערבב עד שנקבל רוטב סמיך וטעים. נעטוף את הבשר, הגזר הבצל הפרויות טריות ברוטב ונגיש עם אורז או פוקאצ'ה.

הכל התחיל מבריסקט יפיפה, חילקתי את הפוינט והפלאט, את הפוינט הכנתי לשבת והפלאט הלך למקפיא בואקום. אחרי כמה שבועות קפץ לי סרטון בפייס על הדלי של כץ במנהטן והכריכי הוט פסטרמי שלהם והחלטתי ללכת על זה. חיפשתי מתכונים בקבוצה וגם ראיתי הרבה סרטוני מתכונים ביוטיוב שכיכבו בהם אמריקאים שמנים עם זקן ומבטא דרומי, והחלטתי ללכת על גרסה משולבת של מה שלמדתי.