שום שחור בסו-ויד
לפני 9 חודשים עשיתי את הניסוי הראשון שלי
בהכנת שום שחור בסוויד..
לטובת הניסוי, הקרבתי את מכשיר האנובה נאנו שלי
שיעבוד שבועיים רצוף (למכשיר שלום).
התוצאה?
מגניבה בטירוף, טעימה להפליא.
אבל היו כמה דברים שרציתי לשפר בתהליך ובכמויות
לפני שאני ניגש לכתוב פוסט מסכם את התהליך.
אז נתחיל מהתחלה.
הפעם נרתמו למאמץ המלחמתי 5 ק"ג שום טרי קלוף.
ויקמתי כל קילו בשקית כפולה (בהמשך תבינו למה),
סידרתי אותם יפה יפה במיכל המים,
כאשר בתחתית המיכל יש רשת לטובת סירקולציה של מים.
הנחתי את המיכל בחלק האחורי של החצר בתוך טרמובוקס
(גם כאן, בהמשך תבינו למה).
הפעם השתמשתי באנובה פרו שלי.
כיוונתי אותה ל-75 מעלות ויצאנו למסע של 16 ימים
(הוספתי יומיים מטעמי לוגיסטיקה אישית).
נתחיל מתובנות שלמדתי (שוב) על התהליך:
לווקם בשקית כפולה!
למה?
שום בזמן בישול עושה ריח חזק, והרבה ממנו.
כן כן, למרות שהוא בשקית וואקום,
מולקולות הריח מצליחות לצאת החוצה.
תווקמו בשקית כפולה, זה יעזור חלקית לריח
וגם לטובת הנקודה הבאה.
לווקם בשקית כפולה!
למה?
שום בזמן בישול עושה ריח חזק, והרבה ממנו.
כן כן, למרות שהוא בשקית וואקום,
מולקולות הריח מצליחות לצאת החוצה.
תווקמו בשקית כפולה, זה יעזור חלקית לריח
וגם לטובת הנקודה הבאה.
שום צף!
ב-75 מעלות, כמו נתחים רבים שצפים בטמפרטורות גבוהות,
ירקות שצפים, גם השום צף ועולה למעלה.
התעשתנו מהר, הוצאתי את השום מהמים,
פתחתי את השקית החיצונית והכנסתי
לכל שקית 4-5 חלוקי נחל למניעת ציפה.
את מיכל המים שמתי הפעם בתוך טרמובוקס אטום (כמעט לגמרי),
כאשר במכסה עשיתי חור ייעודי למכשיר הסו וויד.
מטרת הטרמובוקס היא קודם כל לשמור על חום המים,
ולמנוע מהאנובה לעבוד יותר על חימום המים.
גם ככה עלות ההפעלה היא לא גבוהה במיוחד,
אבל כך היא הפכה לזניחה.
מטרה נוספת של הטרמובוקס היא לשמור על שלום בית,
ויחסי שכנים תקינים 🤣
הטרמובוקס הצליח למנוע בצורה די טובה
את הריחות העזים של השום.
כל 3 ימים בערך הלכתי לראות מה שלום השום, לוודא שהאנובה לא התפגרה לי
(למרות שבדקתי פעמיים ביום דרך האפליקציה),
ולהוסיף מעט מים.
גיליתי שגם כאן לטרמובוקס היה תפקיד נוסף.
הוא שמר על אדי המים בפנים כך שכמות המים שנעלמה ונאלצתי להוסיף ידנית,
הייתה קטנה משמעותית מאשר הפעם הקודמת שהכנתי.
לאחר 16 ימים, השום יצא!
שימו לב גם בתמונות, השום עדיין לא שחור מאד.
הוא בגוון חום כהה מאד, רך ממש (מועך עם האצבע מרוב רכות), והטעם שלו...
איזה טעם נהדר!
לקחתי חלק מהשום ושמתי בצנצנות במקרר.
את השום שנשאר פרסתי על תבניות והכנסתי לתנור לייבוש.
המטרה: אבקת שום שחור!
עכשיו זה חלק חשוב בעלילה.
בדרך כלל על מנת לייבש שום שחור (שהוכן משום יבש שקונים בסופר), נדרש כ-8 שעות בתנור על חום של כ-60-70 מעלות (ודלת התנור פתוחה מעט ליציאת לחות).
מכיוון שהשום שלי היה טרי, כמות הנוזלים בתוך השיניים
הייתה משמעותית גדולה יותר.
על כן התחלתי כאן ניסוי וטעייה (וגם תהיות).
הכנסתי לתנור ל-70 מעלות והתחלתי להתבונן במתרחש.
השום הצטמק מלא (כל הנוזלים יצאו ממנו), והוא הפך לממש שחור.
כל עוד השום חמים, גם אם הוא יבש, הוא יהיה צמיגי מאד ורך,
דבר שבילבל אותי קצת, כי המרקם שכיוונתי להגיע בסוף
הוא שום קשה מאד שמתאים לטחינה.
אחרי הכל, השום בילה בערך 24 שעות בתנור
ועדיין היה רך מדי מכדי לטחון אותו.
לאחר התייעצות קלה עם Dor Peleg ועם Ido Levy (בדיעבד עידו כנראה המשיך לענות לי גם כשהיה בדרך לחדר לידה עם אשתו), המשכתי לייבש עוד קצת, והוצאתי את התבניות לקירור.
כשהשום התקרר לחלוטין, הוא הפך ממש לאבן.
סך הכל השום בילה בתנור כ-36 שעות.
אז לאחר הקירור, השום נכנס לבלנדר נינג'ה שבדיוק הגיע לכבוד החג, טחן את השום בקלות מטורפת,
והנה לנו אבקת שום שחור דקה ונפלאה.
עכשיו בטח תשאלו אם כל התהליך הזה שווה את המאמץ של שבועיים בסו וויד ויומיים בייבוש..
בעיני התשובה ברורה: כן!!!
השום השחור הפך להיות מוצר צריכה בסיסי אצלנו בבית, אנחנו לומדים איך לשלב אותו בכמעט כל מאכל שאנחנו מכינים (בסוף נמצא איך לשלב אותו בקורנפלקס של הילדים 😊)
חוץ מזה, יש משהו מאד כיף ומאד מספק בהכנה של מוצר כשהוא מורכב מתהליכים ארוכים.
![טמפרטורות וזמנים מומלצים בסו-ויד לסווידר המתחיל [2021]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fairlfcirrfrfakehocxi.supabase.co%2Fstorage%2Fv1%2Fobject%2Fpublic%2Fmedia%2F2021%2F04%2Ftimeandtemp-sR9ta0gs.jpeg&w=3840&q=75)
