ששת הטיפים למעשן הפלטס המתחיל….
איי שם מזמן, לפני כחצי שנה ;), כשאני התחלתי לעשן במעשנת פלטס (טרייגר פרו 22), והייתי אחרי עישון במעשנות פחם, החיים היו נראים לי דיי ברורים – עושים אותו דבר, רק בלי פחם. הטמפרטורה אותה טמפרטורה, הנתחים נקנים באותם מקומות וקדימה – התוצאות צריכות להיות זהות.
אז, למרבה הפתעתי – התוצאות לא היו זהות, ולמרות תמונות יפות וטבעות עישון שנראות כאילו הן יצאו מקטלוג נהדר, משהו הרגיש לי קצת אחרת. אז קצת למידה עצמית, הרבה שיח עם משתמשים מנוסים וקריאה בלא מעט מקומות, הובילו אותי למקום מוצלח יותר, טעים יותר ומעושן יותר.
אז בשביל אלו שקנו מעשנת פלטס לאחרונה, או מתעניינים בקנייה של אחת כזו בעתיד הקרוב – הנה הטיפים שגרמו לי להנות יותר, ואולי יגרמו לכם להימנע מלעשות את אותם טעויות בתחילת הדרך. תהנו!
כדי לקרוא קצת על ההיסטוריה של המעשנות הללו – אפשר לקרוא בפוסט של יריב, שלקח לסיבוב את הDavy Crockett של GMG, ובדק אותה מכל מיני זוויות.
טיפ מספר 1 – ניקיון זה הכל (או לפחות הרוב)
זה יכול להישמע לכם מוזר, או לחלקכם דיי טריוואלי – אבל הניקיון הפנימי של מעשנת הפלטס שלכם הוא חלק בלתי נפרד מהיכולת שלכם להצליח לייצר סשן עישון רציף ואיכותי. מה זה אומר? שתתחילו כל סשן עישון (או תסיימו כל אחד שכזה) ב-5 דקות שמוקדשות למעשנה. הסירו את הרשתות, הוציאו את מסיט השומן ואת מגן הלהבה, נקו את שאריות הפיח והכי חשוב – שאבו את שאריות האפר מתא הבעירה (Fire Pot).
למה לנקות כל פעם? כי בעוד שבמעשנה על בסיס פחם, האש שאנו מדליקים חזקה בצורה משמעותית ונתפסת בהרבה מאוד פחמים, תא הבעירה של מעשנת הפלטס קטן ומצית מספר שבבים בכל פעם. האפר שמצטבר בתא, במיוחד לאחר סשנים ארוכים ללא ניקוי, מפריע לעצם הבעירה ועלול לגרום לכך שיהיה קשה לדחוף שבבים לתא ופתאום תמצאו את עצמכם עם מעשנה "שהפסיקה" לעבוד, משל נגמרו לאנובה שלכם המים במיכל :/ לא כיף, לא נעים ובהחלט מבאס.
טיפ מספר 2 – תמיד תתחילו הכי נמוך שאפשר
בעוד שבמעשנת פחם, התרגלנו לשמוע על טמפרטורות דיי קבועות ובעיקר על שמירה על טמפרטורה אחידה במהלך העישון, במעשנה מסוג פלטס – המשחק טיפה שונה. המעשנות עובדות כך שככל שהטמפרטורה נמוכה יותר, רמת העשן שיוצאת לחלל המעשנה גדולה יותר ומייצרת טעם מעושן דומיננטי יותר. זה לעולם לא יהיה כמו עישון במעשנת פחם, אבל זה נותן טעם מעושן מעודן ונהדר.
אז נכון, מרבית המתכונים בקבוצה הם "שים את הנתח על 107 מעלות, תעטוף אחרי 4 שעות ואז תגיע לטמפרטורה פנימית של 95 ותוציא לטרמובוקס", אבל בפלטס העסק טיפה שונה. כמעט כל נתח שאני מכניס למעשנה – נכנס קודם כל לשעה וחצי (עד שלוש) של עישון בטמפרטורה נמוכה. בטרייגר יש מצבי סמוק (סביב ה75 מעלות) / סופר סמוק בדגמים גדולים, בלואיזיאנה אפשר להגיע ל82 מעלות ובGMG אפשר להתחיל ב65 מעלות. זה מאריך את זמן העישון של הנתח, אבל זה משנה בצורה משמעותית את הטעם המעושן שלו. תעקבו אחרי הטמפרטורה הפנימית של הנתח, היעזרו במשתמשי מעשנות פלטס ולא תרגישו בהבדל.
טיפ מספר 3 – אל תפחדו להוריד טמפרטורה
הייתה לכם מעשנת פחם? יש לכם סיוטים בלילה ממשחקי טמפרטורה באמצע סשן עישון? לפחות בתחום הזה הגעתם אל המנוחה והנחלה. כל מה שצריך לעשות זה להרים את המכסה ולהמתין מעט. תתפלאו לראות כמה מהר המעשנה מאבדת חום פנימי, ומגיעה מתחת ל-100 מעלות. גם אם לא תעשו זאת, המעשנה יכולה להפסיק את הזנת השבבים לתא הבעירה, לתת לחום לדעוך ואז לחזור להזין את עצמה מחדש בהתאם לטמפרטורה שהגדרתם.
מה שהדבר מאפשר לנו זה להתחיל כל הכנסה של נתח חדש בטמפרטורה נמוכה, כמו שכתבנו בטיפ הקודם, מבלי להכניס את כל הנתחים בהתחלה, לקרר אותם ולהסתכן בשינויי טמפרטורה ובהשארת בשר חשוף בחום מסוכן בריאותית.
אזהרה – גם כשאנחנו לא רוצים להוריד את הטמפרטורה, פתיחת המכסה מורידה אותה בצורה משמעותית. אז אם אין לכם חלון לחלל המעשנה, תסמכו עליי שקורים שם דברים טובים ולא צריך לפתוח כל 10 דקות לבדוק מה עם הבשר. 🙂
טיפ מספר 4 – שימו לב להבדלי הטמפרטורה והתנהלו בהתאם
הטיפ הזה נכון לכל מעשנה, להבדל שבין הטמפרטורה שרשומה במד למול הטמפרטורה שנמדדת בצמוד לנתח עצמו. הדגש היחידי לגבי מעשנות הפלטס הוא שיטת "יציאת העשן". למרות כל הטכנולוגיה והניסיונות לבצע פיצוי שמשתמש הקצה כמעט ולא ירגיש בו, בסופו של דבר החום שואף לצאת החוצה דרך פתח האוורור הגדול ביותר שקיים במעשנה (הארובה) שנמצא בצד ימין שלה, בעוד שבקר הטמפרטורה הפנימי נמצא סמוך לתא הבעירה בצד שמאל.
מה שקורה בפועל, זה שיש הבדל בין הטמפרטורה הנמדדת בבקר לבין הטמפרטורה שנמצאת בצד הנגדי בסמוך לארובה. ככל שהמעשנה קטנה יותר ו/או ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר במעשנה – ההפרש גדול יותר ולכן הופך למשמעותי יותר. בנתחים קטנים – חשוב לשים לב לטמפרטורה הפנימית, ולא להסתמך רק על זמנים. בנתחים גדולים – ממליץ לבצע סיבוב של הנתח כדי למצוא מצב של עשיית יתר לצד אחד בגלל הבדלי הטמפרטורה.
טיפ מספר 5 – תנו לטמפרטורה לעלות בנחת
לא מעט אנשים רוצים להנות מהורסטיליות הגבוהה של מעשנות הפלטס ולבצע הכל במעשנה – החל מעישון הנתח ואז צריבתו בחום גבוה תוף שימוש במעשנה כגריל. בשונה ממעשנות הפחם, שבהם הסרת מסוות החום תייצר מפגש ישיר בין חום הגחלים לרשת ותאפשר דיי במהירות צלייה, מעשנות הפלטס צריכות זמן. הוציאו את הנתח, רצוי כמה מעלות לפני הטמפרטורה הסופית שלו (הוא ימתין מספר דקות וימשיך "להתחמם"), קבעו את הטמפרטורה שאתם רוצים לצלות בה, תנו למעשנה להגיע אליה וחכו 3-5 דקות נוספות להתחממות הרשת. רק אז, החזירו את הנתח, צרבו אותי ותהנו מהשימוש האידיאלי במעשנה. שונה מפחם, מעט יותר ארוך, אבל מונע במקרה הזה עשיית יתר כי הנתח יישכב בחום גבוהה במשך 10-15 דקות.
טיפ מספר 6 – צרו את התערובת שלכם
לכל מותג יש את השבבים שלו, שנעים במגוון טעמים שונים ומשונים לפי דרגות חוזק. אני אישית משתמש לאחרונה בתערובות של GMG, אבל השתמשתי לא מעט בתערובות של טרייגר במהלך סשני העישון השונים. לכל תערובת טעם מעט שונה וחוזק מעט שונה, שישפיע בעיקר על הסובבים אתכם.
ממליץ לכם להתחיל בתערובות הקיצוניות – תפוח (עדין מאוד) מול טקסס (הכי חזק), כדי לייצר לטועמים הבדל מהותי. משם, המגרש פתוח לשיקולכם – תערבבו שקים, תגוונו לפי הנתחים שנכנסים למעשנה, לפי הסועדים המתחלפים.
אני מחזיק 3 שקים פתוחים בבית – טקסס של טרייגר, גולד ופירות של GMG ומערבב לא מעט. בדומה מאוד לראבים, גם פה השמיים הם הגבול. 🙂
סבבה!!